יישום החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם בישראל

קטעים מתוך דו"ח מרתק שכתבה ד"ר שרי אהרוני והרצתה עליו במסגרת כנס שוות במכון ון ליר

מבוא
מסמך זה בוחן את תהליכי הפרשנות המקומית לסדרת ההחלטות שהתקבלו במועצת הביטחון של האו”ם
מאז שנת 2000 בנושא מעמדן של נשים באזורי סכסוך, ודן בשאלה כיצד אפשר להתאים אותן למציאות
הישראלית. החלטות אלו, המזוהות בכללן עם הכותרת “נשים, שלום וביטחון” ) WPS – Women, Peace
and Security (, התפרסמו בזכות החלטה 1325 של מועצת הביטחון )אוקטובר 2000 (, החלטה שביקשה
לקבוע קווים מנחים עבור מוסדות הקהילה הבין־לאומית והמדינות החברות באו”ם בכל הנוגע להגנה על
נשים, להשתתפותן בתהליכי שלום ולהטמעה של נקודת השקפה מגדרית ) )gender mainstreaming
בפעילות למניעת סכסוכים בין־לאומיים, לניהולם וליישובם.
הגישה המוצגת כאן גורסת שתהליך העיצוב של תקנות וחוקים מדינתיים ובין־לאומיים הנוגעים לזכויות
נשים מושפע תדיר ממערך הכוחות הגיאו־פוליטי ומאינטרסים כלכליים ופוליטיים מרובים ורב־ממדיים ברמה
הלאומית וברמה הגלובלית. ולכן הופעתן של פרקטיקות ותקנות מעין־ריבוניות המאפשרות התערבות בין־
לאומית באזורי סכסוך – הגנה, שיפוט, שיקום וסיוע – כדי להגן על נשים ועל נערות, מבטאת את הניסיונות
להרחיב את תחום השליטה של הקהילה הבין־לאומית בעידן של ריבונות מצטמצמת של המדינה, ועם
זאת, אין לראות בנורמות בין־לאומיות כללים נוקשים ואחידים, אלא תבניות דינמיות בעלות תכנים מרובים
ופתוחות לפרשנויות מגוונות שיישומן מושפע מתהליכים פנים־מדינתיים.
המסמך מבקש להראות כי כמה גורמים פנים־מדינתיים וחוץ־מדינתיים משפיעים על היכולת ליישם
בהצלחה נורמות בין־לאומיות לקידום שוויון מגדרי בישראל בתחומים הנוגעים למדיניות חוץ וביטחון:
) 1( קיומם של ארגוני נשים מרובים ועצמאיים: ארגוני סנגור, סיוע ומחאה, המייצרים פרשנויות מגוונות לנורמות
בין־לאומיות; ) 2( מידת שיתוף הפעולה בין ארגוני החברה האזרחית לחברות כנסת ולמוסדות ממשלתיים;
) 3( התערבות בית המשפט בהגנה על זכויות נשים; ) 4( הסיוע הכלכלי הבין־לאומי לפעילות אזרחית למען קידום
זכויות נשים ושלום; ) 5( אופיו המשתנה של הסכסוך האזורי ומבנה ההזדמנויות הפוליטי שהוא מייצר.
כדי לבחון את הקשר בין הגורמים הללו חולק המסמך לשלושה חלקים. הפרק הראשון סוקר את תהליכי
העיצוב והתפוצה של נורמות עכשוויות הנוגעות ל”נשים, שלום וביטחון” ברמה הבין־לאומית. הפרק השני
מתמקד בשינויים באופיו של העימות האזורי מאז שנת 2000 ובהשפעות המגדריות של השינויים האלה.
הפרק השלישי בוחן את מנגנון היישום הקיים להחלטה 1325 כפי שהוא בא לידי ביטוי בסעיף 6ג )תיקון מס’
4 משנת 2005 ( לחוק שיווי זכויות האשה ומתאר את הופעתן של כמה פרשנויות מתחרות שהתפתחו לצד
המנגנון זה. המסקנה העיקרית העולה מהניתוח המוצע היא ששמירה על מסגרת פרשנית רחבה להחלטה
נשים, שלום וביטחון 13
1325 אפשרה למגוון רחב של שחקנים מדינתיים ולא־מדינתיים לנסח כלי מדיניות יעילים במגוון תחומים
הנוגעים למעמדן של נשים בישראל, סייעה בהשגת מימון לקידום זכויות נשים בעידן של הפרטה וצמצום
השירותים החברתיים, ותרמה ללגיטימציה הפוליטית של ארגונים לא־ממשלתיים ומוסדות מדינתיים כאחד.
ההשלכה העיקרית של ממצאים אלו היא שלמרות הנטייה של מעצבי מדיניות לפתח מנגנונים מוסדיים
המסדירים שוויון פורמלי )למשל, העלאת ייצוג נשים בצוותי משא ומתן(, נראה שלפיתוח תוכנית פעולה
מקיפה המבוססת על התייעצות ועל שיתוף פעולה מעמיק עם ארגונים לא־ממשלתיים יש יתרונות רבים
יותר בקידום שוויון מגדרי לטווח הארוך.
פרק 1
“נשים, שלום וביטחון” – החלטה 1325 של מועצת הביטחון והחלטות נלוות
נורמות בין־לאומיות הנוגעות לשוויון מגדרי הן מקרה ייחודי בהבנת תהליכי לוקליזציה ותפוצה של רעיונות
וערכים אוניברסליים בתחילת המאה ה 21- . אף שנדמה כי תהליך הנדידה והתפוצה של רעיונות הנוגעים
לשוויון מגדרי, כמו המאבק באלימות כלפי נשים או זכותן של נשים להשתתפות פוליטית, מבטא קונצנזוס
רחב במערכת הפוליטית־תרבותית הגלובלית העכשווית, לא תמיד כך הם פני הדברים. למעשה, תהליך
העיצוב של תקנות וחוקים בין־לאומיים הנוגעים לזכויות נשים מושפעים תדיר ממערך הכוחות הגיאו־פוליטי
ומאינטרסים כלכליים ופוליטיים מרובים. למשל, ההיסטוריה של הפמיניזם הבין־לאומי שהתפתח בגל
הגלובליזציה המוקדם של ראשית המאה ה 20- , מגלה כיצד ההצדקות המוסריות שעמדו בבסיס מאבקים
למען זכויות אוניברסליות של נשים, כמו זכות ההצבעה, מדיניות רווחה או קידום השלום, היו למעשה
תוצר של תהליכי התדיינות ממושכת שהתקיימו בתוך רשתות סבוכות של גופים וארגונים שפעלו ברמה
המקומית וברמה הבין־לאומית אל מול הסדר הבין־לאומי המשתנה שאפיין תקופה זו. גם בעידן המלחמה
הקרה לעתים קרובות נקשרה תפוצתם של רעיונות אוניברסליים בדבר שוויון מגדרי לנאמנויות לאומיות,
למתיחויות אידיאולוגיות ולפוליטיקה בין־גושית, כפי שאפשר ללמוד מתהליך הניסוח של ה־ CEDAW , האמנה למניעת כל סוגי האפליה נגד נשים ) .(Galey 1984 עם העלייה בשיתוף הפעולה בין מדינות בעידן שלאחר המלחמה הקרה ובהשראת הדרישה שליוותה את ועידת הנשים העולמית בבייג’ין ) 1995 ( להכיר בכך ש”זכויות נשים הן זכויות אדם”, הצליחו רשתות על־לאומיות של פמיניסטיות ופעילות למען זכויות נשים ליצור קואליציות בין־לאומית אפקטיביות לקידום סוגיות שקודם לכן הוכפפו לאידיאולוגיות ולאינטרסים מדיניים או בין־גושיים. שיתופי פעולה אלו הניבו דור חדש של ציפיות נורמטיביות ומוסדיות ותורגמו לשורה ארוכה של מסמכים בין־לאומיים בתחומים מגוונים: בריאות נשים, חינוך, פיתוח כלכלי, ייצוג פוליטי, הגנה מפני אלימות ועוד.

מבין שלל התביעות הנורמטיביות הנוגעות לשוויון מגדרי, המסגרת הנורמטיבית “נשים, שלום וביטחון” אינה רק החדשה ביותר, אלא גם המאתגרת ביותר. מסגרת זו, המבוססת על שבע החלטות שקיבלה מועצת הביטחון של האו”ם בשנים 2013-2000 , היא ניסיון לשלב בין ארבעה ערכים אוניברסליים: הגנה, השתתפות, שוויון ושלום, מתוך הדגשת מעמדן הייחודי של נשים. בהקשר הצר, הסוגיה שהובילה לפיתוח נורמות הנוגעות למעמדן של נשים באזורי מלחמה במשפט הבין־לאומי היא הצורך להגן על נשים, על נערות )ועל גברים( מפני אלימות מינית בזמן סכסוך ) conflict-related sexual violence.

החלטה 1325 קובעת כי על המדינות החברות באו”ם מוטלת האחריות לכבד את האמנות הקובעות תקנותבדבר מצבן של נשים בעת מלחמה, להגן על נשים ונערות מפני אלימות מגדרית, ובמיוחד מאונס ומניצולמיני, ולהעמיד לדין חשודים בפשעי מין, ובמיוחד בפשעים שערכאות בין־לאומיות הגדירו פשעי מלחמה, עינויים ופשעים נגד האנושות. בהקשר הרחב, להחלטות אלו יש השלכות נורמטיביות כלליות יותר הנוגעות לצורך לכלול נשים בתהליכי מניעת סכסוכים, יישוב סכסוכים ושיקום לאחר סכסוך, וגם להכרה בקשר שבין התמשכותם של סכסוכים צבאיים לאי־שוויון מגדרי בחברה )רדאי 2004 (.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s